האלבום החמישי של Pearl Jam שוחרר ב-3 לפברואר 1998 והוא אלבום קצת שונה ומיוחד הואיל והאווירה בתוך הבית ומחוץ לבית החלה להשתנות...
אחרי שבשנת 1996 שחררה פרל ג'אם את האלבום "No Code" ולא הצליחה לקדם אותו עם סיבוב הופעות מרשים, לאור העימות עם חברת Ticketmaster אלא משהו יותר מינימאלי. חזרו חברי הלהקה לעיר "הולדתם" עייפים, בוגרים ורעבים לאולפן ההקלטות המיתולוגי Studio X שבסיאטל.
אז מה השתנה בתוך הבית...?
אחרי שלושה אלבומים מוצלחים מסחרית, לקחו החברים צעד אחד אחורה עם "No Code". במהלך השנים
הפך Eddie Vedder מהילד החדש בחבורה וזה שמתאים את עצמו לחומרים שכתבו שאר החברים בלהקה, לזה שמוביל את הכתיבה והיצירה. אדי הוא זה, שמעבר לכתיבת המילים, גם הרכיב את מבנה השירים, הלחן והעיבוד, כשהוא נוטל לעצמו אט אט את ההובלה מיתר חברי הלהקה. לאחר הקלטות האלבום "No Code", ניגש אדי לשאר חברי הלהקה ואמר להם שהוא עייף ושקשה לו להתמודד עם כל הלחץ והעומס שמביאה איתה הובלת הכתיבה. הוא ביקש מהם שבאלבום הבא כולם יבואו כבר עם חומרים מגובשים לכדי שירים ושכולם יהיו שותפים לכתיבה ולקבלת ההחלטות.
חברי הלהקה הותיקים, פלוס המתופף "החדש" Jack Irons שהשתתף גם באלבום הקודם (וזהו אלבומו האחרון עם הלהקה), והמפיק Brendan O'Brien, כולם תרמו לכתיבת החומרים לאלבום. האווירה הייתה מאוד שיתופית ופתוחה, מה שחברי הלהקה העידו שלא היה ממש קיים בעבר. אדי קיבל בצורה פתוחה את הרעיונות של האחרים ועבד קודם על החומרים שלהם ורק אחר כך על שלו. אל תטעו, לא הכל נעשה על מי מנוחות, היו ויכוחים, הייתה תחרות והיו גם אי הסכמות. ככה זה כשעובדים בצורה דמוקרטית וכל אחד רוצה להביע את מה שיש לו כדי שיצא באלבום.
יש דוקומנטרי נחמד בשם "Single Video Theory" שמתעד את ההקלטות לאלבום ובו ניתן לצפות בדינמיקה בין חברי הלהקה.
אז מה השתנה מחוץ לבית...?
עוד מהאלבום הקודם החלה תעשיית המוסיקה לעבור שינוי, האלבום אמנם הגיע למקום ה- 1 בבילבורד אך צנח מהר מאוד. במקביל, נירוונה נעלמת מהנוף לאור התאבדותו של Kurt Cobain, סאונדגרדן מוציאה את אלבומה האחרון לאותה תקופה וגם אליס הולכת ומתכווצת, כשכל הענקיות הללו משאירות את פרל ג'אם לבד בצריח כלהקה אחרונה בסצנת הגראנג' של סיאטל. כך, האלבום הזה הגיע מכוח האנרציה למקום הראשון בבילבורד, אך התרסק מהר מאוד.
ואיך שאדי אמר בראיון:
"We're not the same people we were five years ago. There's 'cool' and 'cynical,' which to me is dull and boring…I'm a little more positive about the whole trip now. We've had time to count some blessings. I'm in a tremendous position, being in a band and making music. I'd be an idiot not to enjoy the opportunity."
אם תשאלו את מעריצי הלהקה, רובם יגידו שהאלבום הזה הוא מעין חזרה למקורות, לסגנון של "Ten", רוק אנד רול מחוספס, ישיר וחזק. אז נכון יש באלבום כל מיני קטעים שנשמעים כמו שני האלבומים האחרונים אבל ברובו שומעים את סיאטל של תחילת שנות התשעים.
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט