זהו סיפורו של האלבום "Above" ושל הסופרגרופ "Mad Season"...
במהלך העריכה הסופית של האלבום "Vitalogy" של Pearl Jam, נכנס Mike McCready להליך של גמילה מסמים ואלכוהול במכון גמילה שבמינסוטה. במכון הוא פגש את John Baker Saunders שגם הגיע מסיאטל והיה בתהליך גמילה.
השניים חזרו יחד לסיאטל והחליטו להקים פרויקט צדדי עם המתופף Barrett Martin שניגן ב- "Screeming Trees". השלושה נכנסו לחדר החזרות ומיד והחלו לכתוב שירים.
הואיל ולא היה להם סולן, חשב מייק שהיה חבר טוב של Layne Staley מ- Alice In Chains, להזמין את ליין להרכב. מייק חשב שזה יעשה טוב לליין לעבוד ולהיות בקרבת אנשים שנגמלו מסמים ואלכוהול, הואיל וליין היה באותה תקופה בשלב קשה של ההתמכרות לסמים.
(Photo: Lance Mercer)
האווירה בחדר החזרות ובאולפן הייתה מאוד דומה לאווירה שהייתה בסשנים של "Temple Of The Dog", שיתוף הפעולה והיצירתיות בין החברים היה כל-כך מדהים, עד כי מייק סגר הופעה עוד לפני שהם הספיקו לסיים אפילו שיר אחד. מנותקים מלהקות האם שלהן, ללא שום לחץ, ללא כל התחייבות, משוחררי כל עכבות, יצרו והקליטו החברים יחד 10 שירים שנכנסו לאלבום (ועוד הרבה חומרים נוספים שלא נכנסו). כתיבת האלבום כולו ארכה שבעה ימים ועוד מספר ימים נוספים בלבד שבהם ליין הקליט את תפקידי השירה.
ליין קיבל יד חופשית בכל הקשור לכתיבת הטקסטים ולחן השירה, הוא הרגיש שהוא במסע רוחני, משימה, חיפוש, והאמור יתבטא גם בשירים, בהם פרק סטאלי את כל התיסכולים האישיים שלו ואת המאבקים שלו בהתמכרויות.
כבר בשיר הפותח של האלבום "Wake Up" מרגישים את החשיפה העצומה שליין משדר בטקסט ובשירה, וזאת למרות שהמוסיקה לשיר נכתבה עוד לפני הגעתו של ליין להרכב.
לאחר מספר הופעות בסצנה המקומית בשנת 1994, צברה הלהקה פופולאריות, שינתה את שמה ל- "Mad Season" שהוא כינוי באנגלית לעונה בה פורחות במלואן פטריות ההזייה (רמיזה של מקרידי לעונת השתיה וצריכת הסמים שלו), וב- 14 למרץ 1995 הוציאה את אלבומה היחיד "Above".
השפעת הבלוז ממנו הגיעו ג'ון בייקר וליין סטאלי מאוד מורגשת באלבום, אך הוא כולל גם השפעות מז'אנרים נוספים, אפילו ג'אז.
מהאלבום יצאו שני סינגלים מובילים "River Of Deceit" ו- "I Don’t Know Anything".
לאחר יציאת האלבום ביצע ההרכב מספר הופעות, כולל אחת מיוחדת שהתקיימה ב-29 לאפריל 1995 ב- Moore Theater שבסיאטל ומתועדת בוידאו, אך התפרקו מיד אח"כ. למרות מספר ניסיונות לשוב ולכתוב מוסיקה ביחד כלהקה, פקדו את הסופרגרופ שתי טרגדיות. ג'ון בייקר נפטר ממנת יתר בינואר 1999 ובאפריל 2002 נפטר ליין סטאלי, גם הוא ממנת יתר, מה שחתם סופית את עתידה של הלהקה.
(Photo: Pinterest)
בשנת 2013 יצא האלבום בהוצאה מוחדשת שכללה מספר קטעי בונוס ובנוסף את ההופעה המוזכרת לעיל שהתקיימה ב-1995.
מעניין לציין שהזמר והיוצר "Mark Lanegan" המוכר בין היתר מה- "Screaming Trees" מתארח בשירה והשתתף בכתיבה של הרצועות "I'm Above" ו- "Long Gone Day". לאנגן גם כתב את המילים לשלושה שירים מגירסת הדלוקס: "Locomotive", "Black Book of Fear", ו- "Slip Away", זאת בעקבות בקשות של מייק להחליף את ליין ואולי להצליח להוציא אלבום נוסף.
אורח נוסף שסייע לכתיבת השיר "Black Book of Fear", הינו Peter Buck מלהקת R.E.M.
למרות שההרכב לא שרד תקופה ארוכה, גם לא קיים הרבה הופעות ומבחינת המיינסטרים הוא לא אחד מהאלבומים הבולטים של סצינת הגראנז', בעיני רבים מהמעריצים ובמיוחד מייק, לאלבום הזה יש משמעות מאוד חזקה.
הוא אלבום מרגש שנגע בהרבה מאוד אנשים ברחבי העולם ותמיד מזכיר למייק את שני חבריו שאיבד מתוך ההרכב.
השפעה נוספת ומשמעותית של יצירת האלבום על מייק, היא התפנית שנוצרה בקריירה של הגיטריסט המוכשר. בתחילת הקריירה של Pearl Jam מייק לא היה ממש פעיל בכתיבה. אולי בשל הכישרונות הדומיננטיים שהיו לצידו או בגלל הסמים, אבל בכל מקרה מייק לא תרם רבות ליצירה. לאחר הקלטות האלבום "Above" הוא גילה את יכולת הכתיבה שלו וקיבל מנת ביטחון משמעותית. הוא סיפר שמאותו אלבום הוא החל לתרום ולקחת חלק פעיל באלבומי Pearl Jam.
(Photo: Krista Kay)
עטיפת האלבום היא אילוסטרציה שיצר ליין על בסיס תמונה אמיתית שלו ושל בת זוגתו וארוסתו אז Demri Parrott. דמרי הייתה אהבת חייו והמוזה שלו והיא הלכה לעולמה כתוצאה ממנת יתר, שנה לאחר יציאת האלבום. ליין היה שבור ממותה ויש אומרים שזו הייתה ההתחלה של ההתדרדרות שלו עד המוות. לאחר מותה הוא ביקש מאימה של דמרי, בובת דובי של דמרי אותה שמר ליין עד יום מותו.
להאזנה אלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט