ונפתח בגילוי נאות...אנחנו מעריצים שרופים של הלהקה!!
במהלך ההופעה עברנו חוויה עוצמתית עד טירוף חושים, ולכן קיים סיכוי יותר מסביר שהסקירה להלן לא תהיה אובייקטיבית ואף לוקה מהותית בפרטים הטכניים, ולכן עימכם הסליחה.
היהודים באו לשרוף את קיסריה!! אין דרך אחרת לתאר זאת...
כולנו כבר מכירים בעובדה שאנחנו חיים בעידן בו ה"פופ" שולט, לא רק בארץ אך גם מעבר לים. לא סתם שולט אלא מושל ביד רמה, ובארצנו הקטנטונת הדבר משמעותי הרבה יותר.
האמנים היום נמדדים בכמויות הצפיות ביוטיוב, ליייקים באינסטגרם וייצוג של מותגים מסחריים, אין צורך להזכיר פייסבוק כי זה כבר נחלתם של "הזקנים" בני גילנו.
כשעומר אדם מייצר "סולד אאוט" בפארק הירקון ביומיים, אתה שואל את עצמך איך אפשר להשוות זאת ל-Disturbed שמביאים 10,000 איש ללייב פארק בראשון לציון והלהקה בשיאה!!
אז כשהיהודים מחליטים להגיע לקיסריה בפעם השניה, לאחר 8 שנים, כשבאמתחתם יותר מ-25 שנות פעילות, כמעריץ אתה יושב ומתפלל למען הלהקה... למען הרוק בישראל... למען גיבורי הילדות שלך, בבקשה שזה לא יהיה מביך... הלוואי והם יצליחו למלא את האמפיפארק המהולל ושלא יישאר אפילו כיסא אחד ריק. חשוב לך שהלהקה שאתה כל-כך אוהב לא תתאכזב וכשהיא תעלה לבמה מלאת אנרגיות כמו שרק היא יודעת, שהיא תרים את העיניים ותראה ים של אנשים, ללא קרחות בצורת אבנים רומיות.
ואכן כך היה גם הפעם, השאיפה, החזון והרצון התגשמו !!
כבר בכניסה לאמפי נגלה לנגד עיננו מחזה מרהיב, הבמה נראתה מרשימה, קיר וידאו ענק ברקע, שני קירות נוספים בצידי הבמה ועוד שניים נוספים מקרינים את מה שמתחולל על הבמה. הלוגו "היהודים" מופיע על המסך הענק והחשמל כבר הורגש באוויר. סט התופים של יהב עמד במרכז הבמה עם הגבהה מרשימה והגיטרות נחו להן לצד מספר לא קטן של מגברי "Marshall" ממש כמו בשנות ה-90. ללא ספק קונסטרוקציה מרשימה שמרמזת קלות על מה שעתיד לבוא בעוד דקות מספר.
לאט לאט התמלא האמפי כמעט עד אפס מקום והחששות לקרחות נותרו רק על ראשי הגברים המתבגרים כמונו. אך הן התחלפו בחששות אחרות...
כיסאות??? בהופעה של היהודים??? באורקסטרה??? מה קורה כאן??? אפילו בסיבוב הופעות האנפלאגד, בקושי הצלחנו להחזיק את עצמנו בכסא אז בהופעה חשמלית??? כבר התחלנו להכין תרחישי בריחה, התפרעות ולחימה בסדרני ומאבטחי הארוע!
ואז הגיע הרגע...האורות כבו...ועל גבי המסך התחיל להתנגן לו פתיח הסרטים המצויירים המפורסם של “Merrie Melodies & Looney Tunes”, דבר שלא קרה בעבר בהופעות של הלהקה, וכבר הרגיש שמשהו שונה ומיוחד קורה פה. הפתיח התחלף בפתיח דרמטי של קלידים אלקטרוניים בדמוי קסילופון כשהוידאו ארט משחק עם הלוגו של הלהקה, כאילו משחק עם הלב שלנו שעוד שנייה מתפוצץ מהתרגשות, "שיתחילו כבר!!"
הם עולים לבמה ואז זה מתחיל...זה בא..."הנה זה בא", לא פתיחה אופיינית כי לאחר שתי התיבות הראשונות החזקות השיר עובר למצב שקט יותר, אבל זה טוב ואנחנו אוהבים את זה, זה בונה לנו את הקתרזיס!!
אורית שחף נראת כמו “Hippolyta” אמה של וונדרוומן למי שלא מכיר, מלכת האמזונות שבאה להראות לקיסריה שהיא לא אמפיתאטרון אלא חדר חזרות בדרום תל אביב שמתקשה להכיל את העוצמות האדירות שלה. תום פטרובר נראה כמו לוחם מה- Underworld שעם כריזמה ועוצמות בלתי נגמרות מכלה כל צליל באוויר ומשתלט על עור התוף כמו כישוף. יהב ליפנסקי נותן נוכחות כאילו קיסריה היא רק תחנה בסיבוב ההופעות העולמי שלו ובא לתת לנו בראש. איציק סולם השועל הותיק, למוד הקרבות גם הוא כאילו ירד עכשיו מהמטוס ובא להתמסר לגיטרה שלו, כדי שפעימות הלב שלנו ינגנו לפי הקצב שלו... וגרג שנראה כמו Mike Inez שבא לפרק את כל האבנים הרומיות העתיקות ולהעתיק אותן ממקומן. המחזה היה מרשים בכל אספקט שעולה על הדעת!!
רק דבר אחד היה לא במקום... הקהל!!
הקהל עדיין נשאר לשבת, צורח ושר אבל ישוב בכסא כאילו המורה עומדת בפינת החדר ומחכה להעניש את הראשון שיקום. בשיר השני, בין צרחה לשאגה של הקהל, החלו היושבים להחליף מבטים תמוהים אחד עם השני, כאילו לא מבינים מה קורה כאן. למה הם עוד שנייה מתפוצצים אבל עדיין נשארים לשבת? איך אפשר להנות ככה מהופעה של היהודים?
ננצל את ההזדמנות לתת טיפ קטן לרשות הטבע והגנים, תרשמו!! "לא ניתן לקיים מופעי רוק בישיבה! נקודה!"
בשיר השלישי הקהל כבר לא עמד בפרץ האנרגיות וכאילו שהמחאה החברתית החלה עכשיו, פרצו יושבי האורקסטרה את מחסומי הפלסטיק הכתומים, "הזיזו קלות" את המאבטחים והסדרנים והסתערו לקידמת הבמה כשעבדיכם הנאמנים שותפים מלאים להסתערות. רשמית עכשיו הטרוף החל!!!
התפוצצות אדירה, אנרגיות בלתי נתפסות ועוצמה מטורפת, אין דרך אחרת לתאר את הלהקה הזאת. כמו בכל הופעה, היהודים הגיעו לתת בראש, לתת את כל מה שיש להם כאילו זו ההופעה האחרונה שלהם עלי אדמות (רק שלא ננחס, יהיו להם עוד הרבה הופעות, טפו טפו טפו). הופעה שהתחילה ב- 21:40 הסתיימה בדיוק ב:00:15, כמעט שעתיים וחצי שלמות של מוזיקה מדהימה עם אנרגיות בלתי נגמרות של כשרונות ענקיים. זה אחד הדברים (בין היתר) שמיחד את הלהקה הזו, לא משנה אם היא מופיעה בקיסריה, בחניון בגבעת ברנר, במועדון התאטרון או בכל מקום אחר היא נותנת את הנשמה ומרביצה הופעה כאילו היא בפאר הירקון מול 50 אלף איש !!
הם ביצעו כמעט את כל השירים הגדולים מהרפרטואר העשיר שלהם , "גנבה", "ני יורק סיטי", "אלה", "סמי חופשי" ועוד שירים שהטריפו וכמעט פירקו את המקום לחלוטין. "הזמן שלה", "הימים שלנו", לעולם מצידי" שיצר רגע מדהים בין אורית ותום (היו מספר לא מועט של עיניים רטובות) ועוד רגעים מרגשים. פלייליסט מרשים ובנוי בצורה מושלמת שסחף את הקהל והעמיד מופע רוק "אלמותי". דבר אחד שאנחנו חייבים לציין ואפילו ממש כאב לנו, הוא שמלבד השיר “Sister” לא בוצע אף שיר אחר מהאלבום האחרון והמופלא של הלהקה "יותר לא", מגמה שחוזרת על עצמה הרבה מאז יצא האלבום ואנחנו עד היום לא מצליחים להבין למה. אנחנו כל כך אוהבים את האלבום הזה וזה מרגיש לנו כאילו הלהקה רוצה לגנוז אותו או פשוט מתכחשת לקיומו ועל כך אנחנו כואבים.
ועוד דבר קטן... בכדי להיות כנים עם עצמנו בעיקר אך גם עם החוויה שעברנו, היה עוד דבר קטן שהפריע לנו... מהשליש האחרון של ההופעה משהו לא הסתדר לתום. נראה שהוא נלחם עם הגיטרה, לא שומע את עצמו במוניטור, שם ומוריד את האוזניות, נחתך באצבע, בקיצור משהו שם לא עבד לו והתסכול היה ניכר. מדי פעם נראה היה שהוא יותר מרוכז בבעיה מאשר בהופעה, כמו בשיר "ניו יורק סיטי" שהוא לא שר כמעט בכלל את החלק הראשון. אי אפשר להאשים אותו, קשה מאוד להנות ולהשאר מרוכז כשכל כך הרבה דברים מפריעים לך.
דניאל ברכר שהוזכר כבר בתוכניות שלנו היה האורח הראשון על הבמה, הוא כשרון על שהיום
מוביל את Drugstore Fanatics והיווה חלק מאחד ההרכבים המוכשרים ביותר של הלהקה, ביצירת האלבום "פורטה" וסיבוב ההופעות האנפלאגד. ללא ספק הוא היה תרומה אדירה על הבמה, הגיטריסט המוכשר הכניס עוד נפח לקיסריה ותרם משמעותית לטרוף.
אורח נוסף ומפתיע מאוד היה דני סנדרסון, האיש אינו מזדקן ונראה בדיוק כמו בקליפ "אצל הדודה והדוד" רק עם שיער לבן. הוא סיפר שהקליט עם אורית את השיר "קיץ רחוק" ב-1994 עוד לפני שמישהו בכלל הכיר את השניים. הם ביצעו את השיר בצורה מדהימה, הוא נשאר לעוד שיר של היהודים ואז הם ביצעו יחד את "יו יה". כן...כן...שמעתם נכון, גם אנחנו שיפשפנו את העיניים והאוזניים, אבל היהודים כמו בכל פעם, כשהם נוגעים במשהו או מנגנים משהו, זה הופך לרוק אנד רול טהור. "יו יה" היה נשמע כמו שיר הארד רוק אמיתי, חוויה !!
היהודים עם הכשרון הענק שלהם והיכולות המדהימות נתנו הכל והעניקו לנו חוויה שלא נשכח עוד הרבה שנים. זו ללא ספק הופעה שעומדת בגאווה (ואף עוברת) בסדרת ההופעות שפוקדות את ארצנו הקטנטונת הקיץ הזה. אנחנו מאוד מקווים שהם יקראו מילים אלה ויוציאו בקרוב וידאו של אחת ההופעות שלהם כדי שנוכל מדי פעם להתרפק על הדבר המופלא הזה!
תודה לכם על המוסיקה המדהימה וההופעות המטורפות שלכם, אוהבים אתכם!
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ותוכנית רוק, ימי ראשון בשעה 11:00