Bryan Ferry - Boys and Girls
- FaceOff - עימות חזיתי
- 4 hours ago
- 4 min read
כתב: Moti Kupfer
תאריך הוצאה - 03.06.1985
"הגעתי לשלב בחיי שבו חפרתי עמוק יותר ויותר בתוך עצמי בכל פעם שאני מוציא אלבום. וכשאני צולל לדברים, אני מוצא כמה מצבי רוח עצובים. העניין הוא לנסות ולייצר מכך משהו יפה."
האלבום "Avalon" היווה את אקורד הסיום המרשים של להקת "רוקסי מיוזיק". הסולן בריאן פרי שעמד להתחתן עם חברתו לוסי הלמור החליט "להפריש" את הלהקה בשיאה. הוא לקח את הזמן כדי לפתח את הקשרים עם אשתו לעתיד, אך זה לא מנע ממנו במקביל לחזור לאהבה הישנה שלו.
שבע שנים אחרי אלבום הסולו האחרון שלו "The Bride Stripped Bare", פרי אסף חבורה של מוזיקאים משכמם ומעלה, המשיך את הסטייל האווירתי של "אבלון", כשהוא עובד במשך שנה וחצי על תיאום מושלם עם הנגנים באלבום, התוצאה הפתיעה אפילו אותו.
אלבום הסולו השישי שלו "Boys and Girls" שיצא ב- 03.06.1985, הפך לאלבום המצליח ביותר שלו הן בצד הביקורתי, והן מבחינת מכירות, כמו שכבר הבנתם נדרשה לכך עבודה רבה.
"באלבום הזה, בסופו של דבר השתמשתי בכ- 30 נגנים מעוררי השראה, שרבים מהם כמו: נייל רוג'רס, דיוויד סנבורן, ומארק נופלר הם אמני סולו בעצמם. הרעיון היה שהם יביאו את סגנון הנגינה שלהם, תוך כדי שהם כפופים לחזון שלי", הסביר פרי את דרך הבניה של "Boys and Girls".
"זה תהליך של ניסוי וטעייה, וזה לוקח זמן. באלבום הזה התנסיתי הרבה, לא היה קל להתאים את המילים, השירה ומצב הרוח של המוזיקה, וכמובן, מחסום הכתיבה הנוראי הופיע כמה פעמים. "Avalon" היה אלבום שהרבה אנשים אהבו, והיה לי סוג של פחד כשהתחלתי לעבוד על האלבום החדש".
פרי היה נחוש לא לתת ל- "Boys and Girls" להפוך למעין "אבלון חלק 2". "שמתי לב, שכאשר אני מכניס את עצמי לקו המחשבה הזה, שני האלבומים הבאים יווצרו בצורה הרבה יותר קלה".
פרי החל להקליט את האלבום ביולי 1983 בביתו בסאסקס. בתחילה, הוא השתמש במכונת תופים, ובקלידים כדי לשרטט את שיריו החדשים.
בהמשך התהליך בוצעו הקלטות מקצועיות במספר אולפנים. מעמדו של פרי בקרב עמיתיו איפשר לו להיעזר בכמה מהשמות הגדולים ביותר במוזיקה, כמו נייל רוג'רס, David Gilmour, גיא פלטשר, Mark Knopfler, טוני לוין ("קינג קרימזון") מרקוס מילר, עומר חכים ("Weather Report"), ודיוויד סנבורן.
למרות האורחים הרבים והאולפנים הרבים בהם הוקלט, מבחינת הסאונד, "Boys And Girls" הוא אלבום עקבי מאוד. המוזיקה הקודרת מצטיירת כמאהבת עדינה, ומפתה, למרות שהמילים בכלל לא מלאות תקווה. עצב שמתורגם ליופי מוזיקלי בל יתואר.
פרי מקפיד על האווירה, כשהוא מבליט חום, אנושיות, עצב, יופי, רגש, רומנטיקה, ויראה המתחלפים ביניהם במהלך האלבום.
הלהיט הגדול ביותר באלבום, "Slave to Love" הוא דוגמה מושלמת לאופן שבו האלבום עוצב הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינה לירית. המוזיקה מפתה וסקסית, אבל המילים אפלות. פרי שר על תחושת חוסר אונים במערכת היחסים שלו, ובמקביל רומז להנאה שהוא שואב מהיותו נתון לחסדי אהובתו.
הקליפ הרשמי ל- "Slave To Love" בוים על ידי הקולנוען, והצלם הצרפתי ז'אן-בפטיסט מונדינו. בקליפ מככבות הדוגמנית הצרפתיה לורנס טרייל, הדוגמנית ההולנדית מרפסה הנינק, והדוגמנית השוודית כריסטין ברגסטרום. הוא שזור צילומים של הדוגמניות הללו שרות את השיר במגוון סביבות שיקיות, ומפוארות עם צילומים של פרי עוזב את שדה התעופה, ונרדף על ידי פפראצי. השיר הופיע בהמשך בסרטים "תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים" (86'), ובסרט "ירח מר" (92').
בסינגל השני "Don't Stop the Dance" פרי מתייחס לשיר הלפידים (שיר אהבה סנטימנטלי) שנכתב ע"י הרולד ארלן, וטד קוהלר, ובוצע לראשונה ב 1933 ע"י את'ל ווטרס. כעבור 8 שנים היה זה הביצוע של לנה הורן שגרף את כל הקופה, והוכנס להיכל התהילה של הגארמי בשנת 2000.
מחד, השיר מייצר אווירה מוזיקלית חושנית, ומפתה, ומאידך על פני השטח, זוהי תחינה הפונה להדוניסט שבכל אחד מאיתנו, אך מתחתיו מסתתר מארג של הרהורים קיומיים וחיפוש אוניברסלי אחר משמעות בתוך הריקוד הכאוטי של החיים. כאשר המוזה של פרי, קולה האימהי של החוכמה, רומזת לעולם "קרוע ומרופט", הוא משקף את החוויה האנושית הנצחית. תחושת ההיסחפות ללא מטרה בסביבה, ומגלמת את אי הוודאות המוחלטת של המצב האנושי. מצוקתו הקיומית של הפרט מתוארת בעוצמה באמצעות המטאפורה של צעדים במקום חשוך, "מתאחדים". היא מדברת לא רק על האקראיות של החיים אלא גם על הצורך הפנימי בחיבור, ועל החתירה לאור בתוך החושך השורר.
המוזיקה ב- "Don't Stop the Dance" אינה רק מלודיה וקצב, כי אם חבל הצלה שקיים. הציווי החוזר ונשנה, "אל תפסיקו את הריקוד", משמש כקריאה ברורה להתמיד, להמשיך לנוע למרות "מזג האוויר הסוער" והיעדר אור שמש שיאיר את הדרך.
השיר "A Waste Land" הוא גרסת כיסוי לשיר שנכתב על ידי המשורר טי-אס. אליוט, שיר מפורסם בעל אותו שם. המילים חוקרות תחושה של אכזבה, ריקנות רוחנית וחיפוש אחר משמעות בעולם שמרגיש צחיח וכאוטי. משמעות השיר מרפררת עם הנושאים של שירו המקורי של אליוט, ומדגישה תחושה של אובדן וניתוק בחברה המודרנית.
השיר "Windswept" הוא אחד הרגעים היפים ביותר באלבום. עטוף באווירה חלומית ומועשר בעבודת הגיטרה המעודנת של David Gilmour, השיר מרגיש כמו הרהור לילי על אהבה, זיכרונות וחלוף הזמן.
שיר כמו "The Chosen One" יכול להיות סצנת רחוב בשדרה החמישית, אבל המרקמים המוזיקליים והקוליים, שמשתנים ללא הרף, פותחים את השיר, ומעניקים לו תחושה נצחית. לאווירה שהוא מעורר בצורה כה יעילה יש ממד נצחי, תשוקה, רצון, תאווה, אהבה, ואובססיה קלה מתערבבים להם כאן ביחד.
השיר "Valentine" חושף את הצד הרך יותר של פרי וכולל את עבודת הגיטרה הייחודית של Mark Knopfler. מתחת להפקה המלוטשת מסתתר שיר כן ומרגש על געגוע ומסירות. הנגינה המלודית של קנופלר משתלבת באופן מושלם עם ההגשה הרומנטית של פרי
השיר "Stone Woman" מביא עימו אווירה אפלה ומפתה יותר, שמועצמת בזכות נגינת הגיטרה מלאת הרגש של David Gilmour. פרי מצייר דמות של אישה מסתורית ובלתי מושגת
שיר הנושא "Boys and Girls" בוחן נושאים של אהבה, מערכות יחסים ומורכבויות של קשר אנושי. המילים מרמזות על רצון לקשר עמוק יותר, כמיהה להתעלות מעל ההיבטים השטחיים של מערכת יחסים ומציאת אינטימיות אמיתית.
השיר משתמש בדימויים של "בנים ובנות" כדי לייצג את ההיבטים השונים של מערכות יחסים, אולי מרמז על התמימות השובבה, ועל ההיבטים הבוגרים והאחראיים יותר. המילים נוגעות גם באתגרים של מציאת מישהו/י שמבין אותך ועונה על הצרכים שלך.
פרי הקדיש את האלבום לאביו פרדריק צ'רלס פרי שמת במהלך הקלטות האלבום, באוגוסט 1984. האלבום הגיע למקום הראשון בבריטניה ביוני 1985, והיה אלבום הסולו הראשון והיחיד שלו שהגיע לראש המצעד. "Boys and Girls" נשאר במצעד הבריטי במשך 44 שבועות והסינגל המוביל שלו, "Slave to Love", נכנס לטופ 10 בבריטניה. ביולי 1985, פרי הופיע בהופעת "Live Aid" בלונדון, בליווי גיטריסט "פינק פלויד", David Gilmour.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל