אנחנו זוכרים בדיוק מופתי את הרגע בו האזנו לו בפעם הראשונה, רכשנו את האלבום בחנות "דיסק קלאב" באילת ורק חיכינו כבר להיכנס לרכב ולהחליק את הדיסק אל תוך הרדיו-דיסק. ה"בוגרים" שבנינו זוכרים שברגע שמכניסים את הדיסק למערכת לוקח מספר שניות עד שהוא מתחיל לנגן באופן אוטומטי. הרגע הזה הרגיש בדיוק כמו 5 שנים, 5 שנים שאנחנו מחכים למוסיקה חדשה של הלהקה שאנחנו כל כך מעריצים. כבר מהתו הראשון זה נשמע מטורף. היינו בטוחים שהמערכת ברכב עברה שדרוג במהלך הלילה כי הסאונד שבקע מתוך הרמקולים היה בלתי יאומן. במשך 4 שעות רצופות האזנו לאלבום הזה !!
אלבום האולפן הרביעי "פורטה" של היהודים שוחרר ב-13 ליולי 2007, עוד בתקופה שדיסקים היו עדיין המדיה הנבחרת, לפני הסטרימינג השולט. אגב, באותה שנה הושק האייפון הראשון.
כפי שציינו האלבום יצא 5 שנים לאחר האלבום "פחד מוות", אלבום שמבחינתנו היווה סוג של התנסות לא קונבנציונאלית מצד הלהקה עם סאונד שהוא קצת לוקה בחסר.
לאחר יציאת האלבום עברה הלהקה שינוי משמעותי, יפתח שחף (אין קשר משפחתי לאורית) שהיה גיטריסט הלהקה מסוף שנות ה-90, ממש אחרי יציאת האלבום השני של הלהקה "היהודים", אך גם היה חבר קרוב של אורית שחף ותום פטרובר, החליט שהוא עוזב על מנת לפתח את הקריירה שלו בארה"ב.
את מקומו תפסו שני גיטריסטים גדולים ויוצרים מוכשרים, דניאל ברכר וגיא באר. את ההופעה הראשונה שלהם עם הלהקה הם קיימו באוגוסט 2003 באמפי וואהל בתל-אביב. הם גם היו שותפים לסיבוב ההופעות "היהודים בישיבה" שהמשיך מספר שנים לאחר יציאת אלבום ההופעה האוקסטי "Unplugged".
מבחינתנו "פורטה" היה האלבום הטוב ביותר של הלהקה עד ליציאתו של האלבום האחרון שלהם "יותר לא". אנחנו לא אובייקטיבים כי אנחנו מעריצים שרופים, אולי בגלל זה כל דבר חדש שהם מוציאים הוא הכי טוב מבחינתנו. ומה עם "מציאות נפרדת" אתם שואלים? הוא אלבום שנמצא בהיכל התהילה משלו, סגור באקווריום זכוכית, גם בגלל הייחודיות העל זמנית שלו וגם בגלל שתחנות הרדיו המובילות בארץ משמיעות רק ממנו שירים. נחזור לעניין...
הוא היה האלבום הטוב ביותר בגלל הרבה מאוד סיבות, הסאונד שלו פשוט פנומנאלי, הגיטרות של ברכר ובאר (ב&ב) הן פשוט פנומנאליות, יהב פה עולה מדרגה, סטרול יחד איתו ואורית ותום פשוט סוגרים את זה חזק חזק כמו בישול "סו-וויד" איכותי, נמשיך...
הרקע להקלטות מתואר בשיר "ניו-יורק סיטי". באפריל 2005 חברי הלהקה נטלו פסק זמן משותף וטסו לתפוח הגדול כדי לחוות את מנהטן, שם הם שהו במשך ארבעה חודשים. תום סיפר שהם חרשו את העיר ברגליים כדי לספוג אווירה, להכיר, להתרשם ולחוות. זה העניק להם תחושה שהכל שם אפשרי, לא במובן הכלכלי אלא פשוט בקטע של דברים קורים וזזים, מאפשרת לך להיות מי שאתה, וזה קסם. בדצמבר 2006 הם הגיעו לאולפני "סטרלינג סאונד" בניו-יורק לשבוע הקלטות מרוכז, שבו עבדו על אלבומם הרביעי עם אחד מגדולי המאסטרינג, טד ג'נסן, שעבד עם להקות כמו "גרין דיי" ו"דייב מתיוז בנד".
(Photo: Tal Shachar)
ללא ספק שניו-יורק השפיעה על החברים, כי השיר הראשון שפותח את האלבום הוא באנגלית, זהו האלבום היחיד של היהודים שנפתח עם שיר באנגלית. השיר "Don't Like" כבר נפתח באווירה שונה, כבדה, דרמטית שנותנת לטעימה של מה שהולך לקרות כאן. השיר נותן לך הרגשה שגם אורית ותום רק חיכו להתפוצץ עלינו ביחד. 5 השנים האלה הרגישו גם להם כמו נצח. עוצמה - זה שם המשחק באלבום הזה!! איזה יופי של ברייק יש בשיר, ה-16 ביט שמלווה את הקלידים של מיטלמן נבנה עם הגיטרות לקליימקס שמתופצץ בעוצמה, פשוט טירוףףףףףף.
השיר השני "אין לך מקום" יצא כסינגל ראשון מהאלבום, אבל נעצור רגע כי קרה איתו דבר מסעיר באותה תקופה. חברת התקשורת "סלקום" השתמשה בשיר, בתום ובאורית (אם זיכרוננו אינו מטעה) לטובת פרסומת בטלוויזיה. היהודים סוחבים על הגב שלהם את ההתעלמות מהתקשורת כבר מתחילת דרכם ואנחנו לא מתכוונים לדבר על זה כאן, זה פשוט לא עניין אף פעם וגם היום לא מעניין אף אחד, אבל לא נכחיש שעברה בגופנו צמרמורת כשצפינו בפרסומת בפעם הראשונה. זהו גם הקליפ המושקע הראשון של הלהקה מאז הקליפ "מחפש תשובה" מהאלבום הראשון. לשיר יש מקצב חזק מהפנט שמכניס אותך לטראנס עם הביט של יהב על התופים, שטיחי הקלידים של מיטלמן שנשמעים כמו כלי מיתר והפריטה המפורקת של דניאל על הגיטרה שגם מרביץ כאן את הסולו. הפזמון מתפוצץ פה באופן בלתי מתפשר שגורם לך לצרוח את גרונך וריאותך החוצה ללא שליטה, תנסו זה עובד!!
"ככה אני" מתגלגל לו "ככה" בכיף, משרה קצת אשליה של הנאה וקלילות אבל הטקסטים של אורית חזקים ואפילו קודרים. הקול שלה כשהיא צועקת "למה אני" ואח"כ לוחשת שוב, מעניק אלמנט דרמתי לביצוע המהפנט שלה. תתכוננו כי "הנה זה בא", הטקסטים של תום שלא מתעלמים מאווירת התקופה והארועים שעוטפים אותנו, מלווים במקצב חזק עם שבירה יפיפייה שאפילו מזכירה קצת רוק בלוזי עם עבודת גיטרות מדהימה של ב&ב, במיוחד של גיא באר שנוטל את ההובלה בסולואים מדהימים בשני השירים הללו. לא משנה מה יבוא עכשיו אנחנו מוכנים ומה שבא עכשיו, מלטף ונוגע.
השיר "עד שזה יעבור" נכתב על נערה בת 17 בשם דנה בן-צור שהייתה מעריצה של הלהקה ונפטרה באופן טראגי. לאחר שנפצעה ישבו חברי להקת היהודים, לצד מיטתה וראו אותה שוקעת בתרדמת. במפגש הראשון אף הצליחו לגרום לה לפקוח עיניים ומאז לא עזבו אותה. לאחר מספר חודשים דווקא כשנראה היה שסימנים נוירולוגים חיוביים מתחילים להופיע ולאחר שהחלימה מחיידק אלים שתקף אותה, הרימה דנה ידיים ונפטרה. בהשראת סיפורה וההיכרות העמוקה של תום ואורית עימה נכתב השיר. קשה שלא להזיל דימעה מהסיום עם הפריטה הכל כך מרגשת בסוף.
הבית הראשון בשיר שבא אחריו "Somebody Else" מרגיש כאילו נותן תקווה לטרגדיה שהתרחשה:
"If you fall I will catch you
I promise I will
I will love you forever
Help you cross all the rivers
And the deserts, I swear"
סאונד שונה ממה שהכרנו עד עכשיו, אורית משתמשת כאן באפקטים שגורמים לקול שלה להתמזג עם הדיסטורשן של הגיטרות. שינוי מרענן ומענג, כבר אמרנו שבכל מה שהיהודים ייגעו יהפוך לזהב?
מי אמר גראנג' ולא קיבל, סאונד שכל כך מתלבש על הלהקה הזו, איזה יופי של שיר. לדעתנו זוהי פצצת המצרר באלבום, בכל אלבום של היהודים יש את השיר הזה שגורם לך להתפוצץ מההתחלה ועד הסוף כמו: "אלה", "גנבה", "ליפול" ועוד. "ניו-יורק סיטי" כפי שסיפרנו בהתחלה נכתב בהשראת החוויות של הלהקה בתקופה שלהם בניו-יורק בה ניסו לקחת הפסקה מהכל, אך הופיעו בפסטיבלים כאלה ואחרים, כדי לתת לקהל שלהם מעבר לים קצת טעימה. איזה ריף מדליק וקליט, איזה סאונד מחוספס של ב&ב, עם שני סולואים סוחפים של דניאל על הגיטרה.
אנחנו רק באמצע, זהו אחד האלבומים הארוכים ביותר של ההרכב, אם לא הארוך שבהם...
בלדת רוק מלטפת וענוגה "להיות", לוקחת אותך במסע אל נבכי המיינדפולנס של הדמות, שאלות קיומיות שמלוות בדואט שגורם לנו צמרמורת ללא הפסקה. ואיזו שבירה, כמה יפה קטע הקלידים לפני שנכנסת הגיטרה, אומנות המוסיקה זה כאן חברים. זה כבד ומתגלגל וצומח לסולו מרגש, סוחף ומדהים, עבודת גיטרות מדהימה של דניאל וגיא שבדיוק בדקה 3:40 לוקח כאן את הסולו ופשוט מרסק אותנו לרסיסים.
היה לנו קצת גראנג' ובלדת רוק אז בואו נחזור קצת למטאל, תבדקו שהרמקולים שלכם ובמיוחד הסאב וופר יעמדו בעוצמה של השיר "גם כשלא בוכה", זה מאוד מסוכן למערכת לא מזויינת. הסאונד הכבד והבלתי מתפשר של הלהקה הכל כך גדולה הזו בא כאן לידי ביטוי קטלני. שימו לב להיי-האט הפתוח לרווחה של יהב שמתחפש פה למפל חזק של מים שסוחב את הריפים הקטלניים של הגיטרות. אפרופו גיטרות, מעבר לסאונד החזק והכבד שימו לב ל-talk box. תזכרו את מה ששמעתם עכשיו כשנגיע ל-"What About You".
עכשיו תקחו לכם כוס וויסקי או יין אדום, שבו על הספה כשהרמקולים בדיוק במרכז הראש שלכם ותאזינו לתום מספר לכם שהוא "לא יכול אחרת". יש משהו מאוד ממכר ואמיתי באיך שתום שר (גם אורית, אל תתבלבלו), קנינו את ה'ר' המתגלגלת שלו באלבום הראשון, את השאגות שלו לאורך כל הדרך וגם את הלחישות. זה לא משנה מה הוא יספר זה נכנס ישירות ללב. סיפור אהבה כואב וטרגי של תום על הפסנתר, הקשיים, המאבק והקושי זורמים לך הישר לתאים במוך ואתה מזדהה עם הגיבור הסובל שלך, גם אם אתה בעצמך לא עברת את הדרך.
השיר השלישי באנגלית "Learning" הוא תצוגת תכלית מדהימה המביאה לידי ביטוי את הכוח והעוצמה של הלהקה, הדינמיקה, המבנה, הסאונד, השירה, הסולו של דניאל, פשוט עונג צרוף, רק תגבירו!!!!
השיר "חופשי" מספר סיפור יפייפה על בחור שמצא את החופש שלו , חופש שהוא בחר לעצמו, לא משנה איך אנחנו רואים את זה או איך זה נתפס על ידינו, בשבילו זה חופש עד כמה שזה נשמע מעוות.
עכשיו עוברים לאחת מיצירות המופת של האלבום, "What About You", זוכרים שהזכרנו אותו מקודם. זוהי יצירה אפית, 6:02 דקות שהולכת וניבנת לאורך הזמן, שלב אחרי שלב, צעד אחר צעד. כל אחד מחברי הלהקה מביא פה ביצוע לפנתיאון, נאמר זאת שוב, עוצמה!!! רק בדקה 3:31 זה מתחיל ליפול, כמו סלעים ענקיים ועוצמתיים שנופלים כמו מטאורים ומתרסקים על האדמה כשהרסיסים שלהם מתגלגלים ואורית שרה "What about you" ובבת אחת מתחולל פיצוץ אימתני כמו פטריית אטום שמעלה את כל הקרקע באוויר לריחוף בלתי נשלט!!! זהו הסינגל השני שיצא מהאלבום וגם לו הופק קליפ מאוד מושקע ומרשים.
ניקח נשימה ונמשיך לכיוון הסוף, שני שירים שמסיימים את האלבום.
"לעולם מצידי" הוא הבטחה של אהבה מצידו של תום. לעולם הוא יאהב, לעולם הוא יזכור, לעולם הוא הוא כאן לצידך. הוא מחפש משמעות בחיים, שאולי רק איתה הוא ימצא. בלדה מדהימה שכיאה לסגנון של הלהקה הולכת ומתעצמת ככל שמתקדמים, עד שמגיעים לשאגות של תום שמסתנכרנות עם הסולו של דניאל, שיוצאות מתוך ייאוש או קינאה, את זה אתם תחליטו.
השיר שחותם את האלבום הוא "חולמת", הפעם זו אורית לבד עם הפסנתר, "מלכת האמזונות", מרגשת אותנו בכל פעם מחדש ולא משנה מה היא שרה. סיום יפייפה לאלבום מדהים.
לא נתווכח אם זה האלבום הטוב ביותר של הלהקה או לא, אבל הוא בהחלט אחד הגדולים שלה, הוא אבן דרך משמעותית ולדעתנו כמו תמיד נושא את לפיד הרוק הישראלי שהלהקה הזו אוחזת בגאווה לאורך כל השנים האלה.
יחד עם שני האלבומים הראשונים של הלהקה זהו האלבום השלישי הנמכר ביותר שלה, האלבום זכה בתואר "אלבום השנה" בטקס פרסי עמ"י ה-4 של ערוץ 24, ובמרץ 2008 הגיע למעמד אלבום זהב, לאחר שנמכרו ממנו למעלה מ-20,000 עותקים.
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט